היפרדות רשתית העין

היפרדות רשתית העין – Retinal Detachment, במידה שאינה מטופלת כראוי, היא מחלה העלולה לגרום לעיוורון. אבחון מוקדם וטיפול ראוי יכולים לשנות ללא הכר את מהלך המחלה. – בידי החולה, להשפיע על מהלך זה על ידי פניה מוקדמת לקבלת עזרה מתאימה .

הרשתית והיפרדות רשתית

הרשתית היא השכבה הפנימית של העין (תמונה 1). זוהי רקמה המורכבת מתאים מיוחדים, רגישים לאור, שתפקידם לתרגם את קרני האור הנקלטות בעין לאותות המועברים למוחנו וכך לאפשר ראייה.

היפרדות רשתית זהו מצב שבו הרשתית מתנתקת מדופן גלגל העין ומפסיקה לתפקד (תמונה 2). ניתן לדמות את תפקוד העין לתפקוד מצלמה. החלק הקדמי של העין דומה לעדשה, ואילו הרשתית לסרט הצילום, וכך, במצב של היפרדות הרשתית, העין דומה למצלמה בה סרט הצילום זז ממקומו. במצב כזה, הראיה נפגעת, ובמידה ולא ניתן טיפול מתאים, העין עלולה להתעוור.

תמונה 1:מבנה העין	תמונה 2: הפרדות רשתית-כתוצאה מהקרע, נכמסים נוזלים מתחת לרשתית וגורמים להפרדתה מדופן העין.

מהן הסיבות להפרדות רשתית ? היפרדות זגוגית וקרע ברשתית:

ישנן מספר סיבות להיפרדות רשתית העין, והשכיחה מביניהן קשורה בתהליכים טבעיים של התבגרות העין. חלל העין מלא בג’לי שקוף ששמו “נוזל הזגוגית” (תמונה 1). ג’לי זה קשור לרשתית, ובשלב מסוים בחיים, כחלק מתהליך ההתבגרות הטבעית של העין, הוא מתכווץ ונפרד מהרשתית.  התהליך נקרא היפרדות זגוגית או PVD. לעתים נדירות, בשל ה PVD, נוצרת משיכה בחלק ההיקפי של הרשתית שגורמת לקרע ברשתית. כאשר נוצר קרע ברשתית העין, נוזל מחלל הזגוגית עלול לחדור מבעד לקרע, ולהפריד את הרשתית מדופן חלל העין (תמונה 2).

בנוסף, למנגנון השכיח של PVD וקרע, ישנם מצבים, או מחלות, שגם הם עלולים לגרום להיפרדות הרשתית כגון: מחלות מולדות, חבלה בראש או בעין, זיהום או דלקת קשה בעין, מחלות כלי דם, ובעיקר מחלת הסוכרת. היפרדות רשתית שכיחה יותר בגילים שבין 40 ל-70, בעיניים של אנשים הסובלים מקוצר ראיה גבוה (מיופיה ),  עיניים עם רשתית דקה בהקף שלה, ועיניים לאחר ניתוחים תוך-עיניים.

תסימינים \ סימפטומים: מה התלונות במהלך היפרדות רשתית בעין?

בדרך כלל ישנם סימנים מקדימים לפני הפרדות רשתית מלאה, ולרוב הם מופיעים בעין אחת בלבד.
תלונה שכיחה המעידה על היפרדות “נוזל הזגוגית”-PVD , ומשמשת כאות אזהרה מפני הפרדות רשתית היא תלונה על הופעת עכירויות נקודתיות בשדה הראיה. פעמים רבות מתלוננים החולים על נקודות, זבוב, יתוש, או עכביש, שמופיעים לפני העין וכן על טשטוש קל של הראיה. ראיית הבזקים – אורות דמויי ברק המופיעים בדרך כלל עם הנעת הראש, והם בולטים יותר בלילה – עלולים להיות עדות למשיכת הרשתית על ידי הזגוגית.

בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר מרגישים צל בשדה הראיה, או אף אובדן חלקי, או מלא, של הראיה – יש חשש להיפרדות חלקית, או מלאה של הרשתית.

טיפול בהיפרדות רשתית העין:

היפרדות רשתית העין היא מצב חירום רפואי, לכן, בכל מקרה של תלונות חדשות על ראיית נקודות / טשטוש ראיה / הבזקים / צל בשדה הראיה, יש להגיע בהקדם לרופא עיניים ! תוצאות הטיפול הן בדרך כלל טובות יותר ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, ולכן ישנה דחיפות בפניה מהירה לבדיקה.
ישנם מספר טיפולים במצב של היפרדות רשתית. בחירת הטיפול נקבעת בהתאם למיקום, לסוג ולחומרת ההיפרדות, וכן בהתאם לאופי ולרצון החולה. כאמור, לרוב, ככל שההיפרדות קטנה יותר ו’טרייה’ יותר, תוצאות הטיפול הן לרוב מוצלחות יותר. לעומת זאת, כאשר ההיפרדות כוללת את אזור מרכז הראיה (המקולה, תמונה 1) נגרם בדרך כלל נזק מסוים לראיה, שעלול להיות בלתי הפיך.

הטיפולים העיקריים הניתנים במקרה של היפרדות רשתית בעין הם: טיפול לייזר, הקפאה, הזרקת גז לעין, הנחת גבנון (חגורה), וניתוח רשתית – ויטרקטומי. לעתים כל אחד מהם ניתן לחוד, ולעתים, הטיפול משלב את חלקם, או את כולם.

טיפול לייזר וטיפול בהקפאה:

טיפול לייזר משמש בעיקר לטיפול בקרעים, או חורים ברשתית (תמונה 3), בטרם מתפתחת הפרדות רשתית ממשית. לעתים, כאשר ההיפרדות היא מצומצמת מאוד, ניתן להקיפה בלייזר, ללא צורך בפעולה נוספת. קרן הלייזר צורבת את הרשתית וגורמת ליצירת צלקת. הצלקת מדביקה את הרשתית לדופן העין, ומונעות חדירת נוזלים אל מתחת לרשתית. בדומה לטיפול בלייזר, טיפול בהקפאה (Cryotherapy / Cryo) נועד ליצור צלקת המדביקה את הרשתית לדופן העין. טיפול זה נעשה על ידי הקפאה מקומית של רקמת הרשתית.

תמונה 3 : צריבות לייזר סביב קרע

הזרקת גז

הזרקת גז הינה פרוצדורה פשוטה יחסית, ונהוג לבצע אותה במצב של היפרדות רשתית, כאשר קיימים תנאים מתאימים.
הטיפול קצר וניתן בהרדמה מקומית בתנאי מרפאה, או בחדר ניתוח. בטיפול מזריקים בועה קטנה של גז מתנפח לתוך חלל הזגוגית (תמונה 4). בועת הגז מתנפחת לאחר ההזרקה, אוטמת את הקרע ומונעת את המשך כניסת הנוזלים אל מתחת לרשתית. הנוזלים שכבר נמצאים מתחת לרשתית נספגים בדרך כלל תוך שעות, או ימים, והרשתית שבה למקומה. במקביל להזרקה, נעשה גם טיפול בהקפאה, הניתן בדרך כלל לפני הזרקת הגז, או לחלופין, טיפול בלייזר לאחר הזרקת הגז. מטרת הטיפולים הללו היא ל’הדביק’ ולקבע את הרשתית לגלגל העין כדי למנוע הפרדות רשתית חוזרת עם ספיגת הגז.
טיפול בהזרקת גז מתאים להפרדות אשר נגרמת מקרעים בחלקים העליונים של הרשתית. לאחר ההזרקה, יש לשמור על תנוחה שתאפשר לבועת הגז לאטום את הקרע. על המטופל לשמור תנוחה במשך מספר ימים. מטופל שאינו מסוגל לשמור על תנוחת ראש מתאימה, אינו מתאים לטיפול בהזרקת גז.
הזרקת הגז גורמת הפרעה בראיה הנמשכת מספר ימים עד שבועות, עד לספיגת הגז בעין. בתקופה זו, חל איסור לטוס או אף לנסוע למקומות גבוהים בשל חשש לעליית הלחץ בעין.

תמונה 4: טיפול בהזרקת גז להיפרדות

הנחת גבנון / חיגור: (scleral buckle)

ניתוח חיגור או הנחת גבנון משמש במקרים רבים של היפרדות רשתית, ביניהם הפרדות רשתית שמקורה בקרע הנמצא בחלק התחתון של העין.
במהלך הניתוח מצמידים לדופן החיצונית של העין חגורה סינתטית זעירה, הדוחפת את דופן גלגל העין לכיוון הרשתית שנפרדה (תמונה 5). ברוב המקרים, לאחר הניתוח החגורה נשארת במקומה ואינה גורמת נזק. בנוסף לניתוח מבצעים גם פעולת הקפאה, על מנת  ל’הדביק’ את הרשתית לגלגל העין וכך, למנוע היפרדות חוזרת. הניתוח נעשה, לעיתים קרובות , בהרדמה כללית, וההחלמה נמשכת שבועות אחדים. לעתים קרובות, בימים הראשונים שלאחר הניתוח, יש נפיחות וכאב בעין המנותחת. לעתים בעקבות הניתוח, נגרם שינוי במספר המשקפיים.

תמונה 5: ניתוח חיגור / הנחת גבנון בעין

ויטרקטומי (vitrectomy) :

ויטרקטומי הפך עם השנים לניתוח הנפוץ לטיפול בהיפרדות רשתית. בעוד ניתוח הנחת גבנון מטפל בהפרדות רשתית דרך החלק החיצוני של העין, ויטרקטומי מטפל בבעיה דרך החלק הפנימי של העין. ויטרקטומי הוא ניתוח בו מוחדרים מכשירים זעירים דרך פתחים מיקרוסקופיים בלובן העין (תמונה 6) והם מאפשרים להוציא את ג’לי הזגוגית, להחזיר את הרשתית למקומה ולטפל בקרעים בצריבות לייזר.

בסיום ניתוח הויטרקטומי ממולאת העין בגז הנספג תוך מספר ימים – שבועות, ומוחלף בהדרגה בנוזלי העין הטבעיים. הגז בעין מאפשר לצריבות הלייזר להפוך לצלקות המונעות היפרדות חוזרת של הרשתית. במקרים מסוימים, במהלך הניתוח מתעורר צורך להחדיר לעין שמן סיליקון, אשר בדומה לגז, מונע כניסת נוזלים לקרע. שמן הסיליקון אינו נספג ובמרבית המקרים, יש צורך להוציא אותו מהעין בניתוח נוסף, שנערך חודשים ספורים לאחר מכן. הניתוח נעשה בהרדמה כללית, או מקומית. תקופת החלמה נמשכת מספר ימים, עד שבועות אחדים. בימים שלאחר הניתוח, צריך לעתים, לשמור על תנוחת ראש מסוימת בהתאם למיקום הקרע בעין. כל עוד הגז נשאר בעין, קיימת הפרעת ראיה וחל איסור על טיסות ואף נסיעה למקומות גבוהים.

תמונה 6: ניתוח ויטרקטומי

לסיכום: היפרדות רשתית, במידה שאינה מטופלת כראוי , היא מחלה העלולה לגרום לעיוורון. אבחון מוקדם וטיפול ראוי יכולים לשנות ללא הכר את מהלך המחלה. – בידי החולה, להשפיע על מהלך זה על ידי פניה מוקדמת לקבלת עזרה מתאימה