קטרקט וניתוח קטרקט

קטרקט ( Cataract ) התעכרות של עדשת העין, היא הפרעה שכיחה המתפתחת בדרך כלל במחצית השנייה של החיים. עם התקדמות הקטרקט חלה הפרעה גוברת לראייה המצריכה בסופו של דבר טיפול  ניתוחי.

ניתוח קטרקט מהמאה ה-12

מה זה קטרקט?

קטרקט – ירוד בעברית, הוא מצב בו העדשה הטבעית של העין הופכת עכורה. העדשה הטבעית ממוקמת מאחורי האישון, ותפקידה לרכז את קרני האור על פני רשתית העין (תמונה 1א). כאשר מתפתח קטרקט העדשה מאבדת את שקיפותה, יכולתה לרכז קרני אור נפגעת, וכתוצאה מכך חלה ירידה בראיה (תמונה 1ב).

ראיה עם וללא קטרקט

מי סובל מקטרקט?

מקטרקט סובלים בדרך כלל אנשים מבוגרים, אך לעתים נדירות סובלים גם ילדים, צעירים, או אנשים הסובלים מהפרעות נוספות.

קטרקט הקשור לגיל – במבוגרים (Senile Cataract), זהו הסוג השכיח ביותר. כאשר התעכרות העדשה עם השנים מתרחשת באופן טבעי והדרגתי. ידוע כי כשליש מהאוכלוסייה מעל גיל 65 סובלת מקטרקט בדרגה זו או אחרת. ברוב המקרים מדובר בתהליך שמתרחש בשתי העיניים, לעתים קיימת אסימטריה והתופעה מתקדמת יותר באחת מהעיניים.

קטרקט מולד – בילדים (Congenital Cataract), או באנשים צעירים (Juvenile Cataract): סוג זה הוא נדיר ויכול להופיע כבר בעת הלידה או בשנים הראשונות לחיים.

קטרקט נילווה – באנשים הסובלים מהפרעות נוספות: סוג נדיר נוסף מופיע כאשר קיימת פגיעה בעין במצבים שונים כגון: חבלה בעין, חשיפה לקרינה, דלקת תוך עיינית חזקה (אובאיטיס), שימוש בתרופות מסוג סטרואידים, מחלות כלליות של הגוף כמו סכרת (בדרך כלל כאשר איזון הסוכר לקוי), וסיבות נדירות נוספות .

גורמים סיבות: ממה נגרם קטרקט?

עדשת העין בנויה מחומרים שקופים המאפשרים את חדירת קרני אור לחלק הפנימי של העין (רשתית), וכך מתאפשרת הראייה שלנו (תמונה 1א). עם ההזדקנות, חלים שינויים בחומר השקוף ממנו עשויה עדשת העין, ונוזל חודר לתוך העדשה. התהליך גורם לאובדן הדרגתי של שקיפות העדשה ולהפרעה בחדירת קרני האור לעין וכך נפגעת הראייה (תמונה 1ב).

בנוסף לתהליך ההזדקנות הטבעי, גורמים רבים מאיצים התפתחות של ירוד וביניהם: תזונה לקויה, עישון סיגריות, חשיפה ממושכת לקרני שמש, שימוש בתרופות ממשפחת הסטרואידים, וחוסר איזון של מחלת הסוכרת.

תסמינים: על מה מתלוננים חולים עם קטרקט? –  סימנים סימפטומים:

חולים עם ירוד מתלוננים על היחלשות הראייה, שינוי תכוף במספר המשקפיים, סינוור מאורות בלילה, ערפול של הצבעים, הילות סביב מקור אור, שינוי במרחקי הראייה (למשל הראיה נחלשת למרחק ומשתפרת לקרוב או ההפך), או הפרעה באור חזק.

אבחון: איך מאבחנים קטרקט?

כאשר קיימת הפרעה לראייה יש להיבדק על ידי רופא עיניים. רופא עיניים מאבחן את קיום הקטרקט בבדיקת עיניים פשוטה, הכוללת הרחבת אישונים. לעיתים מתגלה קטרקט בבדיקת עיניים שגרתית מבלי שהוא גורם הפרעה. במקרה זה אין כל צורך לטפל בקטרקט אלא רק לעקוב אחריו.

מה הטיפול בקטרקט?

ירוד התחלתי יכול להתפתח במשך שנים ללא כל הפרעה משמעותית. כל זמן שאין הפרעה לראייה אין צורך לטפל בתופעה. במצבים של הפרעה קלה בראייה, ניתן ברוב המקרים לשנות את מרשם המשקפיים ועל ידי כך לטפל בהפרעה.

כנראה שניתן להאט את התקדמות הירוד על ידי הימנעות מעישון ועל ידי תזונה עשירה בנוגדי חמצון (למשל ירקות ופירות). קרוב לוודאי כי גם נטילת מולטי ויטמינים לאורך שנים מאטה את התקדמות הקטרקט, עם זאת עדיין אין תרופה, או טיפות עיניים, או תרגילים לעיניים, שיכולים למנוע את היווצרות הקטרקט.

ניתוח ירוד הוא הטיפול היחידי בירוד משמעותי. כאשר קיימת הפרעה משמעותית לראיה יש לשקול ניתוח קטרקט.

מתי יש צורך בניתוח קטרקט?

כאמור, הצורך בניתוח קטרקט עולה כאשר קיימת הפרעה לראייה. במידה שקיים קטרקט משמעותי הגורם להפרעה בראיה, לסינוור או לשינוי תדיר במספר המשקפיים, יפנה רופא העיניים לניתוח קטרקט או למנתח קטרקט באזור המגורים של החולה.

בשנים אחרונות נעשים ניתוחי קטרקט גם כדי להפחית את התלות במשקפיים. מדובר באנשים שעברו את גיל 50 ללא הפרעה משמעותית בראיה, אבל עם קושי בהסתגלות למשקפיים או לשימוש בעדשות מגע.

ניתוח קטרקט: מה נעשה במהלך ניתוח קטרקט, וכיצד נעשה הניתוח?

ניתוח קטרקט (Cataract Surgery) נעשה בדרך כלל בעין אחת וברוב המקרים בהרדמה מקומית. כלומר המנותח/ת ער/ה במהלך הניתוח אך אינו/ה חש בכאב. מטופלים רבים מתארים כי חשו לחץ בעין במהלך ניתוח קטרקט, אבל בדרך כלל הלחץ שמרגישים הוא ברמה קלה וללא כאב ממשי.

ההרדמה נעשית באמצעות טיפות או ג’ל הרדמה לעיניים ולעיתים גם בתוספת הזרקת חומר הרדמה סביב או לתוך העין. במקרים של מטופלים עם רגישות גבוהה לאור או למגע בעין, ניתן להשתמש בחומרי טשטוש המפחיתים את הרגישות ומקלים על שתוף הפעולה. לעתים נדירות, כאשר הרגישות רבה במיוחד או כאשר חוסר שיתוף הפעולה הוא קיצוני, ניתן לבצע ניתוח קטרקט בהרדמה כללית.

הניתוח נעשה בחדר ניתוח בתנאים סטריליים ובעזרת מיקרוסקופ ניתוחי כאשר המנותח שוכב ומכוסה בכיסוי סטרילי (תמונה 5).

מנתח קטרקט
תמונה 5: ניתוח קטרקט נעשה בתנאים סטריליים

במהלך הניתוח המנתח מחדיר מכשיר זעיר לתוך עדשת העין. המכשיר מפרק את העדשה לפירורים קטנים בעזרת גלי אולטרסאונד (השיטה נקראת פקואמולסיפיקציה) ומיד שואב אותם (תמונה 6).

ניתוח קטרקט
תמונה 6: פירוק ושאיבת העדשה

לאחר הוצאה וניקוי של חומר העדשה, מוזרקת עדשה מלאכותית לתוך קופסית העדשה המקורית (תמונה 7).

עדשה פרימיום
תמונה 7: השתלת עדשה מלאכותית לתוך העין בניתוח קטרקט

לאחר הניתוח העין מתרפאת מעצמה ובדרך כלל אין צורך בתפירת החתך כפי שהיה נהוג בעבר. כל התהליך הניתוחי נמשך בין חצי שעה לשעה, כאשר ניתוח קטרקט עצמו נמשך בין עשר דקות לחצי שעה, תלוי במידת קושי העדשה, במבנה העין, במידת שיתוף הפעולה של המנותח ובניסיונו של המנתח. לאחר הניתוח חובשים בדרך כלל את העין בתחבושת קטנה עם מגן פלסטיק שקוף. את התחבושת נהוג להסיר בשעות שלאחר הניתוח או יום לאחריו.

מהו ניתוח קטרקט בלייזר (Laser Cataract) ?

לייזר קטרקט היא שיטה חדשה לניתוח קטרקט. בעתיד צפויה הטכנולוגיה להשתפר ולהחליף כליל את השיטה הנוכחית. מכשיר הלייזר מבצע בצורה אוטומטית חיתוך בקופסית העדשה, חתכים בקרנית, ובנוסף, הוא מבצע חיתוך ראשוני של העדשה עם הקטרקט. יש להבין, כי מבחינת התוצאה הסופית של הניתוח, ההבדל בין ניתוח קטרקט בלייזר לבין ניתוח רגיל הנעשה על ידי מנתח מנוסה הוא קטן. נכון להיום, היתרון העיקרי במכשירי הלייזר קטרקט הקיימים, טמון בדיוק של מיקום ובצורה האחידה של החתך הראשוני של קופסית העדשה המתבצע באמצעות הלייזר (תמונה 8).

לייזר קטרקט
תמונה 8: קטרקט בלייזר – חיתוך הקופסית של העדשה בעזרת קרן לייזר

במצבים של מחלות קרנית, וקטרקט מתקדם מאוד יש כנראה יתרון משמעותי בשימוש בלייזר קטרקט.  

מהם סוגי העדשות בהם נעשה שימוש בניתוח קטרקט?

בניתוח קטרקט מוחלפת העדשה הטבעית של העין בעדשה מלאכותית המוזרקת לעין (תמונה 7). הניתוח מחזיר לעין את שקיפותה, וגם מאפשר הסרת משקפיים – כלומר, החלפת העדשה במהלך הניתוח משפרת את היכולת האופטית של העין ומקטינה את הצורך בשימוש במשקפיים. העדשה המושתלת במהלך ניתוח קטרקט קובעת את היכולות האופטיות של העין לאחר ניתוח.

יש לדעת כי ניתוח קטרקט עדיין לא מאפשר השבת תפקוד אופטי מלא כפי שקיים באופן אידאלי בבני אדם צעירים בעלי ראיה מצוינת ללא משקפיים גם מרחוק וגם מקרוב. תכנון המצב האופטי לאחר ניתוח הקטרקט נעשה לפני הניתוח, ומותאם למטופל בהתאם למבנה ולתפקוד העין שלו, לצרכיו ולאישיותו. חשוב להבין נושא זה היטב, ולדון באפשרויות השונות בצורה מפורטת עם המנתח לפני הניתוח.

סוגי עדשות בהם נעשה שימוש בניתוחי קטרקט הם: עדשות חד מוקדיות (עדשה סטנדרטית), ועדשות המכונות עדשות “פרימיום”: עדשות רב מוקדיות (“מולטיפוקליות”) , עדשות EDOF  ועדשות לתיקון מצב של אסטיגמטיזם (עדשות טוריות).

עדשות חד מוקדיות

אלו הן עדשות סטנדרטיות שמתאימות לשימוש בכל המטופלים (תמונה 9),  במידה ולא קיימת בעיה נוספת בעין הפוגעת בכושר הראייה (כגון אסטיגמציה , צורך ב”צילידר”), עדשה חד מוקדית מאפשרת ראייה חדה ממרחקים מוגדרים כגון ראייה מרחוק (כמו בנהיגה או צפייה בטלוויזיה), ראייה מקרוב (כמו בקריאת ספר) או ראייה ממרחק ביניים כמו מרחק עבודה מהמחשב. כך למשל  לאחר הניתוח העין תוכל לראות היטב וללא משקפיים למרחק אך יהיה צורך בשימוש במשקפיים לקריאה ולעבודה במחשב.
לעיתים קרובות, כאשר נעשה ניתוח בשתי עיניים ניתן לתכנן את מוקד הראייה בשתי העיניים למרחקים שונים. לדוגמא עין אחת לראייה מרחוק ועין אחת למרחק ביניים וכך לאחר הניתוח, ייוצר  מצב של תלות מופחתת במשקפיים כאשר השימוש במשקפיים יצטמצם רק לצורך קריאה. מצב זה נקרא מונוויזן, כלומר ראיה למרחק שונה בכל עין. רוב האנשים מסתגלים למצב זה ללא בעיה מיוחדת בעיקר כאשר עין אחת מכוונת לראייה מרחוק והשנייה למרחק ביניים (מרחק מחשב או טלפון נייד). תיקון של עין אחת לראייה מרחוק ועין שנייה לראייה מקרוב (למשל קריאת ספר) כרוכה לעיתים בהסתגלות ממושכת יותר ואינה מומלצת לכל אחד.
בארץ ישנם בשימוש עשרות סוגים של עדשות חד מוקדיות המיוצרות על ידי יצרנים שונים. ככל הנראה, ההבדל בין העדשות השונות הוא זניח מבחינת איכות הראייה.

עדשה בניתוח קטרקט
תמונה 9: עדשה חד מוקדית להשתלה בניתוח קטרקט

עדשות רב מוקדיות – מולטיפוקליות (multi-focal IOL):

עדשה מולטיפוקלית היא עדשה המאפשרת ראיה משניים או שלושה מוקדים בו זמנית. השימוש בשם ‘עדשות מולטיפוקליות’ מטעה, ויש להבין כי העדשה אינה מאפשרת ראיה חדה רציפה מכל מרחק כפי שעדשה מולטיפוקלית במשקפיים מאפשרת. היה נכון יותר לקרוא לעדשות אלו עדשות דו או תלת מוקדיות (ביפוקלי או טריפוקלי)
עדשות מולטיפוקליות (תמונה 10) מאפשרות ראייה חדה מרחוק ומקרוב. עדשות עם שלושה מוקדים הם עדשות מהדור החדש יותר, ומאפשרות ראייה חדה גם למרחק ביניים.

עדשה מולטיפוקלת בניתוח קטרקט
תמונה 10: עדשה מולטיפוקלית, הטבעות יוצרות מוקד למרחק ומוקד לקרוב

היתרון העיקרי של עדשות מולטיפוקליות, הוא שהן מאפשרות להפטר מהמשקפיים לאחר הניתוח. לאחר ניתוח עם עדשות מולטיפוקליות כ 80-90% ההמושתלים מדווחים כי אינם משתמשים כלל במשקפיים.

לעדשות מולטיפוקליות המושתלות בניתוח קטרקט גם מספר חסרונות. חסרון אחד הוא שאיכות הראייה הן לרחוק והן לקרוב תהיה תמיד נמוכה בהשוואה לעדשות חד מוקדיות משום שקרני האור מתפצלות לשניים או לשלושה מוקדים בעין. חסרון נוסף הוא תופעת לוואי שכיחה יחסית של ראיית הילות סביב אורות שעלולה להפריע לנהיגה בלילה. בנוסף יש להבין כי יעילות עדשה מולטיפוקלית תלויה בדיוק האופטי המושג לאחר ניתוח קטרקט. למרות כל האמצעים המתוחכמים לקביעת התוצאה האופטית, בחלק (גם אם קטן) מהמקרים ישנו הבדל בתוצאה המושגת לעומת התוצאה המתוכננת, ובמקרים אלו העדשה המולטיפוקלית אינה משיגה את המטרה של שחרור ממשקפיים.

עדשה מולטיפוקלית מתאימה למטופלים שחשוב להם החופש משימוש במשקפיים.  העדשה מתאימה לאנשים הסובלים ממצב של “רוחק ראייה” לפני ניתוח הקטרקט (מצב בו משתמשים במשקפי “פלוס” לצורך ראייה למרחק). ומתאימה באופן כללי לאנשים שמסתגלים בקלות לשינויים בחיים.

עדשה מולטיפוקלית אינה מתאימה לאנשים הזקוקים לראייה מעולה לצורך תפקודם כגון נהגים מקצועיים, אנשים העוסקים בעבודה טכנית זעירה, אנשים המרבים בנהיגת לילה, ואנשים קפדניים המחפשים שלמות בכל תחום בחייהם.

EDOF – עדשות טווח מוגדל ( Extended Depth of Focus ) בניתוח קטרקט:

עדשות EDOF עדשות עם טווח מוגדל הם עדשות המאפשרות ראיה מרחוק (לנהיגה, צפייה בטלוויזיה…) וגם ממרחק ביניים, כלומר לראיה של טלפון נייד או מחשב. לאחר השתלה של עדשות טווח מוגדל בניתוח קטרקט, המנותחים מדווחים על איכות חיים מאוד טובה. מרבית היום אין להם צורך במשקפיים. הצורך היחידי במשקפיים הוא לקריאה.

היתרון של עדשת EDOF היא הקלות שמרבית האנשים מסתגלים אליה, והעובדה שתופעות הלוואי שלה נדירות יותר מאשר בעדשות מולטיפוקל מלאות.

העדשה מתאימה לאנשים שנוהגים גם בלילה וחוששים מתופעת לוואי של סנוורים שעלולות להתרחש בנהיגת לילה עם עדשה מולטיפוקלית בניתוח קטרקט.

העדשה גם מתאימה לאנשים שהיה להם קוצר ראיה (מיופיה, צורך במשקפי מינוס) לפני ניתוח קטרקט.

החיסרון של העדשה הוא שלאחר ניתוח יש בדרך כלל צורך במשקפי קריאה. היא לא מתאימה למי שמעוניין להימנע כליל משימוש במשקפיים לאחר ניתוח קטרקט.

עדשות טוריות:

עדשות טוריות מיועדות לתקן מצב של העין הנקרא אסטיגמציה (אסטיגמטיזם). אסטיגמציה היא הפרעה לראייה הנגרמת ברוב המקרים בשל מבנה של קרנית אובלית (אליפטית) במקום קרנית עגולה אצל רוב האנשים (תמונה 12א). מטופלים הסובלים מאסטיגמציה משמעותית זקוקים לתיקון אופטי הן לראייה מרחוק והן לראייה מקרוב.

על מנת לתקן את ההפרעה וטישטוש הראיה במקרה של אסטיגמציה, יש צורך בעדשה אסימטרית (עדשת צילינדר). בשנים האחרונות נעשה שימוש בעדשות טוריות במהלך ניתוח קטרקט. העדשה הטורית היא עדשה אסימטרית המבטלת את העיוות האופטי של הקרנית (תמונה 12ב). השתלת עדשה טורית במהלך ניתוח קטרקט מיועדת להפחית את התלות במשקפיים לאחר הניתוח. ניתן גם לשלב עדשה טורית ומולטיפוקלית וכך, להפחית אף יותר את התלות במשקפיים.

עדשה טורית מתאימה למטופלים שחשוב להם השחרור משימוש במשקפיים. העדשה מתאימה לאנשים הסובלים מאסטיגמטציה משמעותית ואחידה (“אסטיגמטיזם רגולרי”) לפני ניתוח הקטרקט.

עדשה טורית בניתוח קטרקט
תמונה 12א: אסטיגמציה תמונה 12ב: עדשה טורית לתיקון האסטיגמציה

מה הוא שיעור ההצלחה של ניתוח קטרקט, ומה הם הסיבוכים של ניתוח קטרקט?

ניתוח קטרקט (Cataract Surgery) הוא הניתוח בעל שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר מבין כל הניתוחים ברפואה. שיעור ההצלחה של הניתוח בעין “רגילה” ללא מחלות או הפרעות מלבד הקטרקט, הוא גבוה מאוד, אך כמו כל ניתוח גם לניתוח קטרקט שורה של סיבוכים אפשריים.

הסיבוכים העיקריים של הניתוח כוללים: זיהום או דלקת של העין לאחר הניתוח, דימום בעין, בצקת של הרשתית, בצקת של הקרנית, תזוזה של העדשה ממקומה, חוסר דיוק בשבירה האופטית של העין לאחר הניתוח (לדוגמא בניתוח שמתוכנן כי הראיה למרחוק תהיה טובה ללא צורך במשקפיים עם מספר גדול, ולאחר ניתוח מתברר כי יש צורך במשקפיים עם מספר גדול) והיפרדות רשתית.

כאמור כל הסיבוכים הללו הם נדירים, ורובם מגיבים טוב לטיפול, כך שרק במקרים נדירים מאוד נגרם נזק בלתי הפיך לראייה

האם קטרקט יכול לחזור? קטרקט משני– התעכרות הקופסית האחורית לאחר ניתוח קטרקט – Secondary Cataract

קטרקט משני: קטרקט אינו חוזר לאחר ניתוח. לעיתים אחרי הניתוח חוזרת ההפרעה לראייה בשל קטרקט משני (Scondary Cataract). זוהי תופעה שכיחה יחסית אשר נפתרת בטיפול לייזר פשוט. חודשים ואף שנים רבות לאחר ניתוח קטרקט נוצרת לעיתים עכירות בקופסית האחורית שממוקמת מאחורי העדשה שהושתלה בניתוח הקטרקט (תמונה 13).

הסובלים מקטרקט משני מתלוננים בדרך כלל על ירידה הדרגתית בראיה או על סינוור בדומה להפרעה הראשונית שהקטרקט גורם. כאשר ההפרעה הופכת משמעותית, מטפלים בה בעזרת לייזר. בטיפול יוצרים פתח בקופסית האחורית העכורה. מדובר בטיפול קצר, הנמשך דקות ספורות, ונעשה במסגרת של מרפאה ללא הכנה מיוחדת. הטיפול נקרא קפסולוטומיה אחורית בעזרת לייזר יאג. מיד לאחר הטיפול הראיה חוזרת לקדמותה, ואין צורך בטיפול נוסף. מייד לאחר הטיפול בקטרקט משני, ניתן לחזור לפעילות רגילה, ללא כל הגבלות. במרפאתינו נמצא מכשיר לייזר יאג מתקדם.

קטרקט משני
תמונה 13: קטרקט משני

מהו תהליך ההחלמה לאחר ניתוח קטרקט?

תהליך ההחלמה לאחר ניתוח משתנה ממטופל למטופל, ונמשך בין שבועות בודדים למספר חודשים. בניתוח קטרקט, בדרך כלל, נגרמת לעין טראומה קטנה בלבד. החתך הניתוחי הוא זעיר ואורכו כ 2-3 מ”מ בלבד ואין שימוש בתפרים כפי שנעשה בניתוחים בעבר.

לאחר הניתוח, יתכן טשטוש ראייה הנמשך בדרך כלל בין יום לשלושה ימים. לאחר מכן צפוי שיפור משמעותי מהיר בראייה ובהמשך יתכן שיפור קל נוסף עד לשלב שבו הראייה מתייצבת. במקביל יתכנו תחושות של אי נוחות בעין, שריפה, עקצוץ, וסינוור מאור חזק, וכן הופעה של אודם ודמעת מהעין. בדרך כלל הפרעות אלו חולפות בצורה הדרגתית תוך ימים ספורים, אך לעיתים נותרת הפרעה מסוימת בעין שיכולה להמשך חודשים ואף עד חצי שנה לאחר הניתוח.

ברוב המנותחים, חודש לאחר ניתוח קטרקט, הראייה מתייצבת, ההפרעות חולפות, ואין כל הגבלה תפקודית, כך שניתן לעסוק בכל פעילות, כולל פעילות גופנית מאומצת, שחייה, הרמת משאות כבדים או טיסה.

מה הן ההכנות שיש לעשות לפני ניתוח?

ההכנות לפני ניתוח משתנות מעט בהתאם להנחיות המנתח. במרפאתנו אנחנו ממליצים על ביצוע ספירת דם, בדיקת אק”ג, וקבלת אישור הרופא המטפל לניתוח בהרדמה מקומית. אין צורך בהפסקת טיפול במדללי דם. ביום הניתוח עצמו יש לקחת את כל התרופות הרגילות ובעיקר להקפיד על טיפול נגד יתר לחץ דם במידה וקיים.

מה הן ההנחיות לאחר ניתוח קטרקט? 

יש להקפיד על ההנחיות לאחר הניתוח כפי שניתנו על ידי המנתח. במרפאתנו ההנחיה היא להזליף שני סוגי טיפות עיניים, טיפות אנטיביוטיקה וטיפות עם סטרואידים (חולי סוכרת מקבלים בדרך כלל סוג שלישי של טיפות של חומר נוגד דלקת שאינו סטרואידלי). יש לזלף את הטיפות מספר פעמים ביום במרווחים של שלוש דקות בין טיפה לטיפה (הסדר לא חשוב) למשך שבוע. במהלך הטפטוף יש להימנע ממגע ישיר של הבקבוק עם העין. לאחר שבוע ממשיכים עם טיפות הסטרואידים בלבד במינון יורד באופן הדרגתי.

לאחר הניתוח חשוב להימנע משפשוף גירוד או כל מגע ישיר עם העין למשך שבוע. במידה ויש הפרשות מהעין ניתן לנקות אותן בעדינות מקצה העפעף בלבד. יש לשמור על העין מוגנת על ידי מגן או משקפיים למשך שבוע, מומלץ להשתמש במגן למשך הלילה 3 ימים לאחר הניתוח לפחות.

לאחר הניתוח ישנה לעיתים קרובות תחושה של “חול” בעין, צריבה, אי נוחות, דמעת וסינוור מאור. במידת הצורך ניתן להשתמש במשככי כאבים כדוגמת כדור אקמול או אופטלגין. שימוש במשקפי שמש יכול להקל על התופעה.

במידה ומופיעים כאבים חזקים ואודם, או ירידה משמעותית בראייה, יש לפנות בדחיפות לרופא המנתח. במידה ולא מאתרים אותו, יש לפנות לחדר המיון שבבית החולים הקרוב.

לאחר הניתוח יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך 3 שבועות, אין מניעה לצפות בטלוויזיה או לקרוא, אין מניעה לבשל, אין מניעה לנהוג בהתאם לחדות הראיה, אין מניעה להתכופף, אין מניעה להשתמש במשקפיים הישנים במידה והם מסייעים לראייה. ניתן להתרחץ עד לצוואר ביום הראשון לאחר ניתוח ולאחר מכן, ניתן לשטוף פנים ולחפוף ראש בזהירות. אין לשחות בים או בבריכה במשך 3-4 שבועות. אין להסתפר או לצבוע שיער ואין לאפר את העין במשך שבוע.

התאמת משקפיים לאחר הניתוח אצל אופטומטריסט ניתנת לעשות כ 3-4 שבועות לאחר הניתוח. למנותחים שהיה להם מספר גבוה במשקפיים לפני ניתוח, מומלץ לגשת לאופטומטריסט ביום לאחר הניתוח, ולהחליף את העדשה עם המספר הגבוה לעדשת זכוכית פשוטה (מספר 0 ).

לקבלת פרטים נוספים בנושא הקטרקט ולקביעת תור לבדיקה על ידי ד”ר האוזר – לחץ/י כאן  

לקביעת תור אינטרנטי 

ניתוח קטרקט

לקביעת תור טלפוני:

יש להשאיר הודעה ונחזור אליכם בקרוב 03-9626622 ניתן ליצור קשר עם מרפאת ד״ר האוזר גם בווטסאפ: 03-9626622

צור קשר:

טופס יצירת קשר

לקביעת תור אינטרנטי לד"ר האוזר למבוטחי כל קופות החולים דרך אתר דוקתורים      

תפריט נגישות